#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אמות מותר לילך בשבת?	"מדרבנן אסור לילך יותר מאלפים אמות, ומדאורייתא יש בזה מח&#x27; ראשונים, הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאסור לילך יותר מי&quot;ב מיל [כמחנה ישראל] דכתיב אל יצא איש ממקומו והיינו מחנה ישראל (וכן הוא דעת הירושלמי), והרא&quot;ש ס&quot;ל דמדאורייתא אין שיעור והפסוק מיירי לענין הוצאת כלים מרשות לרשות (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ומשמע דהטור ס&quot;ל כהרי&quot;ף והרמב&quot;ם דכתב דהולכי מדברות חייבים בעירובי תחומין, וכתבו הרשב&quot;א והחזו&quot;א דמבואר בגמ&#x27; (י&quot;ז ע&quot;ב) דהא דאמרינן דהם חייבים בעירובי תחומין היינו למ&quot;ד דתחומין דאורייתא ולוקין על תחומין אבל למ&quot;ד דאין תחומין דאורייתא אינם חייבים בעירובי תחומין [ומ&quot;מ כתב החזו&quot;א דהיינו רק דאינם מחויבים להניח העירוב אבל עדיין הם אסורים לצאת יותר מד&#x27; אלפים אמות] (ר&quot;י באק), אבל רוב הפוסקים ס&quot;ל דאין תחומין דאורייתא, ואפי&#x27; בדעת הרי&quot;ף כתב הרמב&quot;ן דהבבלי חולק על הירושלמי וקיי&quot;ל כהבבלי (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)]"	סימן שצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה מקום מתחיל לשער האלפים אמות?	"חוץ לד&#x27; אמותיו [ולדעה ראשונה לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ו) היינו לאיזה רוח שהוא בוחר, ולמאי דקיי&quot;ל כדעה שניה היינו לכל רוח (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], ואם הוא שבת במקום שמוקף מחיצות מודד מחוץ למקום ההוא {וכל זמן שאין עליו שם עיר יכול לבחור כיצד לרבע תחומו}"	סימן שצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למ&quot;ד תחומין דאורייתא, 1) מה הדין ביו&quot;ט 2) מה הדין בחוה&quot;מ 3) מה הדין באשה 4) מה הדין בכלים?	"1) מבואר מרש&quot;י ותוס&#x27; (חגיגה י&quot;ז ע&quot;ב) דהוא ג&quot;כ דאורייתא, אבל רבינו אברהם בן הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוי מדרבנן, ועי&#x27; ברע&quot;א (שו&quot;ע סי&#x27; תקפ&quot;ו) שהביא ספר אחד דלפי ר&quot;ע דאלפים אמות הוי דאורייתא זהו אפי&#x27; ביו&quot;ט אבל לפי השיטות דרק י&quot;ב מיל דאורייתא היינו דוקא בשבת ולא ביו&quot;ט דהפסוק אל יצא איש ממקומו מיירי דוקא בשבת, אכן החת&quot;ס (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קמ&quot;ט) ס&quot;ל דאפי&#x27; למ&quot;ד י&quot;ב מיל דאורייתא אין חילוק בין שבת ויו&quot;ט דהפסוק מיירי בירידת המן ואפי&#x27; ביו&quot;ט לא ירד המן {ועי&#x27; בתוס&#x27; ביצה (ב&#x27; ע&quot;ב) דהביא בזה מח&#x27; במדרשים}, והשעה&quot;צ (סי&#x27; תקפ&quot;ו ס&quot;ק קכ&quot;ב) מצדד להקל ע&quot;י גוי (עי&#x27; במ&quot;ב עו&quot;ה סי&#x27; תקפ&quot;ו הע&#x27; קכ&quot;ט שמאריך בהשיטות) 2) המנ&quot;ח (מצוה שכ&quot;ג אות ב&#x27;) הביא שיטת הרמב&quot;ן דהוא דאורייתא, אבל מבואר מרש&quot;י חגיגה (י&quot;ז ע&quot;ב) דמותר (ציץ אליעזר חי&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ט אות ד&#x27;), ור&quot;י באק הביא ראיה מגמ&#x27; סוכה (ל&quot;ח ע&quot;א) ומו&quot;ק (י&quot;ב ע&quot;א) דמשמע דליכא איסור תחומין בחוה&quot;מ [לכל הפחות אלפים אמה] 3) מבואר בגמ&#x27; יבמות (מ&quot;ז ע&quot;ב) דאף נשים בכלל האיסור תחומין 4) עי&#x27; ביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; ת&quot;ד ד&quot;ה למאן) דיש בזה מח&#x27; ראשונים"	סימן שצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם קידש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחומו?	"אדם בינוני יכול לילך אלפים פסיעות [שמצב רגלו חצי אמה ובין רגל לרגל הוי חצי אמה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], ואם הוא אדם ארוך ילך פחות מזה ואם הוא ננס ילך יותר מזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה פסיעות) {ואע&quot;פ שלגבי הד&#x27; אמות משערין באמות דידיה היינו משום דכתיב תחתיו אבל לגבי האלפים אמות משערין כפי אמות דעלמא משום דכתיב ממקומו}"	סימן שצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זה נחשב כמדידה של מצוה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הריטב&quot;א דדוקא כשהוא הולך לצורך שבת נחשב כמדידה של מצוה {ולכאורה צ&quot;ע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ה) דכתב דכל שיעורים של תורה מותרים דכיון דהוא להתלמד על דבר הוראה לא הוי כעובדין דחול, וה&quot;נ יהא מותר אפי&#x27; שלא לצורך שבת (וכן משמע מרדב&quot;ז ח&quot;א סי&#x27; רי&quot;ג, ומובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א.), ובדוחק י&quot;ל דהיינו דוקא בשיעורי דאורייתא ולא בשיעורי דרבנן [וכן מצינו לקמן (סי&#x27; תנ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) דאסור למדוד השיעור עשרון בפסח לגבי האיסור דרבנן שלא ללוש יותר מעשרון], ועוד י&quot;ל בדוחק דכוונת הריטב&quot;א הוא דדוקא לצורך שבת מותר למדוד ע&quot;פ פסיעות ולא בחבל אבל מצד האיסור מדידה מותר בכל אופן, אבל אינו משמע כן מתוספת שבת וממ&quot;ב}"	סימן שצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכליו של אדם?	"דינם כבעליהם, ונפק&quot;מ ביו&quot;ט [דלא רצו חז&quot;ל להקל בתחומין ביו&quot;ט דרצו שיתעסק בעונג יו&quot;ט ובתורה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)] או במלבושים (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [דלא קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דס&quot;ל דהמים בטל להחבית (חזו&quot;א סי&#x27; קי&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)] או אם כלתה מדתו בחצי העיר המוקפת חומה שאחרים יכולים להוציאם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) ויש נפק&quot;מ אפי&#x27; לו ע&quot;י זריקה (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; ת&quot;ג ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן שצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למסור בהמתו לגוי במקום שיש לחוש שיוציאנה חוץ לתחום?	"מבואר בס&quot;ס ש&quot;ה דיש מח&#x27; אם מותר למסור להם בשבת, ונוהגין להתיר אבל לא יצוה לו להוציאנה חוץ לתחום (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוסר בהמתו לבנו?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דכיון דדרך האב להפקיד כליהם ביד בניהם [בין גדול בין קטן, בין סומך על שלחנו בין אינו סומך על שלחנו (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)] ואין כוותנם למסור ברשותם א&quot;כ עדיין הם כרגלי האב (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) ואפי&#x27; אם מוסרה מערב שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), וכן פסק המחבר, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא הרשב&quot;א ועוד ראשונים שחולקים על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דבנו הוי כרועה ואם רגיל למוסרה לו הוי כרגלי הבן אפי&#x27; אם מוסרה לו בשבת [וצ&quot;ב קצת למה סתם המחבר כהרמב&quot;ם ולא הזכיר שאר ראשונים (נהר שלום, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)], ומיהו הוסיף השעה&quot;צ (שם) אם בנו רועה קבוע בעיר והכל מוסרים לו בהמותיהם אפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה דדינו כרועה והוי כרגלי הבן"	סימן שצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דין זה דוקא לבנו?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דה&quot;ה כשמסר לאשתו ולאחד מבני ביתו"	סימן שצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החילוק בין רועה א&#x27; לשני רועים?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-6639a1820382f64a3d1168464aa3ff7f53b484dd.jpg"">"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מסרה לב&#x27; רועים 1) מערב יו&quot;ט ולא בירר ביו&quot;ט 2) מערב יו&quot;ט ובירר אחד מהם ביו&quot;ט 3) ביו&quot;ט?"	"1) מסתימת המחבר משמע דאפי&#x27; בכה&quot;ג הוי כרגלי הבעלים, וכ&quot;כ הא&quot;ר בדעת הרי&quot;ף, אבל הרבה ראשונים (רז&quot;ה, ראב&quot;ד, רמב&quot;ן, ר&quot;ן) ס&quot;ל דבכה&quot;ג הוי כרגלי השני רועים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 2) לכו&quot;ע הוי כרגלי הבעלים כיון שלא בירר מערב יו&quot;ט (מ&quot;ב שם) {וצ&quot;ב לפי הרי&quot;ף למה זה גרוע ממי שבחר רועה אחד ביו&quot;ט דאמרינן דהוי כרגלי הרועה} 3) אע&quot;פ שיש שיטת הרמב&quot;ן והראב&quot;ד בתירוץ שני דס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג הוי כרגלי שני הרועים מ&quot;מ קיי&quot;ל כרש&quot;י ורוב ראשונים ס&quot;ל דאם יש שני רועים בעיר הוי כרגלי הבעלים, ויתכן דאפי&#x27; הרי&quot;ף מודה בכה&quot;ג שלא בירר אחד מהם דהוי כרגלי הבעלים (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) "	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברועה עכו&quot;ם?	"הרי הוא כחפצי עכו&quot;ם דקיי&quot;ל דקונה שביתה כישראל (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין שבת ליו&quot;ט?	בהלכות אלו אין חילוק בין שבת ויו&quot;ט (ב&quot;י, ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן שצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מכר שור של 1) פטם 2) רועה?	"1) הוי כרגלי הלוקח אפי&#x27; אם בא מעיר אחרת דדרך היה לקנותה אפי&#x27; אנשים מעיר אחרת ודעתו עליהם מאתמול (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) מצדד דה&quot;ה בסתם שוורים אצלו, אבל הביא מרמב&quot;ם ולבוש דמשמע דוקא שור מפוטם] 2) הוי כרגלי הלוקח מאותה העיר [דכיון דאינו מפוטם אין דרך אנשים מעיר אחרת לקנותה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)] ואם הלוקח עשה עירוב הוי כרגליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אנשי), ואם בא לוקח מעיר אחרת הוי כרגלי אותה העיר ולא יותר (ביה&quot;ל שם) {ולכאורה דינו כמו מים (לקמן סע&#x27; י&quot;ד) דאזלינן בתר כל יחיד ויחיד שבעיר}, ופשוט דמיירי ברועה שדרכו למכור אבל אם אין דרכו למכור הוי כרגלי הרועה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שור) ואפי&#x27; אם דרכו למכור אם בסוף לא נמכר פשוט דהוי כרגלי הרועה [ודלא כהא&quot;ר, ואולי יש בו ט&quot;ס] (ביה&quot;ל ד&quot;ה אנשי)"	סימן שצז סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוכר הבשר ביו&quot;ט?	"כתב הרמב&quot;ם דה&quot;נ כל אחד מהלוקחים יכול להביא מנתו למקומו, וביאר דהוי כבור של הפקר דתלוי ברגלי הממלא, ועוד ביאר המגיד משנה בשם תוס&#x27; דהוי מתקנת הטבח והלוקחים משום שמחת יו&quot;ט (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) {ובזה מיישב למה לא אמרינן דאסור משום דינקי וכמ&quot;ש לקמן (סע&#x27; י&#x27;) בשור של שותפין, וכעין זה מצינו בערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) דתי&#x27; דשאני התם דנתייחד השם בעלים עליו משא&quot;כ הכא ליכא שם בעלים עליו}"	סימן שצז סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי של אחים השותפים?	אם הוא מיוחד לאח אחד ואין השני משתמש בו [אע&quot;פ שיש לו חלק בו (מאירי, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), דלא כיש מפרשים שם דס&quot;ל דוקא אם אין לו חלק בו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)] הוי כרגל האח אחד, אבל אם שניהם משתמשים בו הוי כרגלי שניהם {ומכאן משמע דנכסי מלוג וכדומה אזלינן בתר תחום הבעל דהוא משתמש בה}	סימן שצז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים ששאלו חלוק, אחד להשתמש בה בלילה ואחד להשתמש בה יום?	הוי כרגלי שניהם	סימן שצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד רצה להשתמש בה ביו&quot;ט ראשון ואחד ביו&quot;ט שני?	"הוי ב&#x27; קדושות וכל אחד יכול לטלטלו בעירוב דידיה, ובלבד שיהיה בתוך תחומו בין השמשות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שלקחו בשותפות 1) בהמה 2) חבית של יין, וחלקו ביו&quot;ט?	"1) רב ס&quot;ל דהוי כרגלי שניהם דינקי מהדדי {וצ&quot;ב למה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) דוקא בזמן בין השמשות הרי הם ינקי כל משך השבת, ועוד צ&quot;ב נהי דדבר שיש לו מתירין לא בטל מ&quot;מ אם לא היה ניכר קודם שנתערב בטל וכמ&quot;ש במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;י ס&quot;ק ל&quot;ב) וה&quot;נ נימא דאע&quot;פ דינקי יהא בטל, ואפשר הוי כמו מעמד וכדומה}, ורב כהנא ורב אסי הקשו עליו ושתיק רב, והרא&quot;ש ובעל העיטור והרז&quot;ה והר&quot;ן ס&quot;ל דמותר אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאסור, והמחבר סתם להחמיר כהרי&quot;ף והרמב&quot;ם דהוי כרגלי שניהם ,אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה הרי) כתב דכיון שיש הרבה ראשונים דמקילין והוא מילתא דרבנן אפשר לסמוך על המקילין במקום הצורך {ומכאן משמע שיכול לסמוך על שאר ראשונים המובאים בב&quot;י אע&quot;פ שאינם מוזכרים בהמחבר ורמ&quot;א} 2) קיי&quot;ל כרב [דלא כשמואל] דאמרינן ברירה בדרבנן והוי כאילו הוברר מערב יו&quot;ט (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן שצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שואל כלי ממנו 1) מערב יו&quot;ט 2) ביו&quot;ט?	"1) הוי כרגלי השואל, ואפי&#x27; לא עשה קנין שאילה עד יו&quot;ט מ&quot;מ כיון שהבטיחו להשאילו הוי כאילו הוא ברשותו לענין קנית עירוב (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ואפי&#x27; אם מחזיר לו החפץ ביו&quot;ט עדיין הוא כרגלי השואל אלא אם התנה מתחילה שיחזיר לו ביו&quot;ט ואז הוא כרגלי שניהם (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;) 2) הוי כרגלי המשאיל, ואפי&#x27; אם רגיל לשאול ממנו מ&quot;מ כיון שלא בא מערב יו&quot;ט סבר דילמא מצא אדם אחר לשאול ממנו (גמ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) {ולכאורה אם דרכו לשאול ממנו ביו&quot;ט עצמו הוי כרגלי השואל}"	סימן שצז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה ששואלת מים ומלח ותבלינים ביו&quot;ט?	המאכל כרגלי שניהם	סימן שצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דהם בטלים בהעיסה וקדירה?	"איתא בגמ&#x27; (ביצה ל&quot;ח ע&quot;ב) דממונא לא בטל, וביאר אביי דהוי גזירה שמא יעשה עיסה בשותפות, ורבא ביאר דתבלין לטעמא עבידא ולא בטל [לרש&quot;י לא פליגי, לתוס&#x27; פליגי], ורב אשי ביאר משום דהוי דבר שיש לו מתירין, וקיי&quot;ל כתירוצו של רב אשי, ולפי&quot;ז כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דאם נתקלקל עד מחר הם בטלים"	סימן שצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב אשי, למה לא אמרינן דהוי בטל משום מין בשאינו מינו?	"תירצו תוס&#x27; (ל&quot;ט ע&quot;א) בתחומין החמירו כיון דממונא הוא הוי כמין במינו א&quot;נ כיון דהעיסה אינה נילושה אלא ע&quot;י מים והקדירה נתקנה בשביל התבלין הוי כאילו מין אחד, וכתב הדגול מרבבה דאזלינן לקולא ואינו אסור אלא אם שייך השתי תירוצים של תוס&#x27; [וע&quot;ע ביו&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ב) דמבואר דאפי&#x27; לגבי מוקצה מחמירים כתירוץ שני של תוס&#x27; לחוד דנחשב כמין במינו (ר&quot;י באק)]"	סימן שצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבר שיש לו מתירין לאחר זמן אבל אח&quot;כ יהא אסור האם נחשב כדבר שיש לו מתירין?	"הפר&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) הוכיח מכאן דנקרא דבר שיש לו מתירין דהרי לשבת הבאה חוזר לאיסורו, ודחה הבית מאיר דלשבת הבאה יהיה כשואל מערב יו&quot;ט ויהא מותר"	סימן שצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לוקח 1) גחלת 2) שלהבת, מחבירו?	1) יש בה ממש והוי כרגלי הנותן 2) אין בה ממש ואין בה איסור תחומין כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)	סימן שצז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מילא מבור 1) של יחיד 2) של עיר 3) של הפקר?	"1) הרי הוא כרגלי היחיד [ודוקא בבור שאינו נובע (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)] 2) אם אחד מאנשי העיר מילא הרי הוא כרגלי העיר, לרש&quot;י והטור היינו אלפים לכל רוח העיר אפי&#x27; אם הממלא עירב לעצמו, אבל קיי&quot;ל כהרשב&quot;א והר&quot;ן דהוי כרגלי הממלא דהוברר למפרע דהיתה שלו מבין השמשות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) ואפי&#x27; אם אח&quot;כ נתנן לאדם אחר הרי הוא כרגלי הנותן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ואם מילא אחד מעיר אחרת [היינו ה&quot;נכרי&quot; שמוזכר במג&quot;א] דינו ככל אנשי העיר ביחד ולפיכך אם אחד עירב למזרח ואחד עירב למערב אינו יכול להוציאו מחוץ לעיר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד) [ותמה הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) למה לא אזלינן בתר רוב העיר שלא עירבו כלל, וצ&quot;ע {וכ&quot;ת קבוע הוא מ&quot;מ אינו ניכר במקום הקביעות}] 3) הרי הוא כרגלי הממלא דהוברר למפרע דהיתה שלו מבין השמשות, ואפי&#x27; אם אח&quot;כ נתנן לאחרים עדיין הוא כרגלי הנותן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן שצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ממלא מנהרות המושכים או מעיינות הנובעים?	"אע&quot;פ שהם של יחיד אינם קונים שביתה כיון דניידי והרי הם כרגלי הממלא כשפסקו מנביעותם והילוכם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) [דלא כרש&quot;י דס&quot;ל דאינם קונים שביתה אפי&#x27; לאחר שפסקו (ב&quot;י)]"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המעיין אינו מושך הלאה?	אפ&quot;ה נחשב כמעיין הנובע ואינו קונה שביתה [דלא כרשב&quot;א בשם הראב&quot;ד דס&quot;ל דדינו כבאר] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב וס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעיין שבא מחוץ לתחום לתוך התחום?	מותר למלאות מהם בשבת ויו&quot;ט דהם לא קנו שביתה חוץ לתחום מפני דניידי (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגשמים שירדו סמוך לעיר 1) מערב יו&quot;ט 2) ביו&quot;ט?	"1) מבואר בגמ&#x27; (מ&quot;ה ע&quot;ב) דהם כרגלי אותה העיר דאנשי העיר סמכו דעתם עלייהו [כן צריך להגיה במג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג), ומה שכתב אח&quot;כ דלא קנו שביתה באוקיינוס היינו מילתא באפי נפשיה (מחה&quot;ש)] (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ד) דדעתן עליהן דוקא בימות הגשמים 2) מבואר בגמ&#x27; דהרי הוא כרגלי הממלא (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב סמוך לעיר?	"רוב ראשונים ס&quot;ל דתוך תחום העיר מקרי סמוך [כן דייק המג&quot;א בשם מתוס&#x27; (מ&quot;ז ע&quot;ב) וביאר המחה&quot;ש דתוס&#x27; כתבו אם נמשכו המים אז קנו שביתה כשדעתן עליהם דוקא למ&quot;ד חפצי הפקר קונין שביתה אבל לדידן דאין חפצי הפקר קונין שביתה דוקא כשאינם נמשכין מהני דעתן עליהם], ויש צד בתוס&#x27; (מ&quot;ז ע&quot;ב, ד&quot;ה והכלים) דצריך להיות קרוב לעיר ממש (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן שצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מילא מבור של הפקר לצורך חבירו?	"לפי רב ששת הוי כרגלי הממלא ולפי רב נחמן הוי כרגלי מי שנתמלא לו. להלכה, המחבר פסק כר&quot;ת והרא&quot;ש והר&quot;ן דהוי כרגלי הממלא דקיי&quot;ל מגו [דאי בעי] זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה וכיון דזוכה מכח הממלא הוי כרגליו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) וזהו אפי&#x27; לאחר שמסרם לחבירו [דלא הב&quot;ח] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה לצורך) הביא מכמה ראשונים (רש&quot;י, רשב&quot;ם, ועוד) דכיון דהמגביה מציאה חבירו קנה חבירו הוי כרגלי מי שנתמלא לו, וזהו אפי&#x27; קודם שנתנם לחבירו, אבל הריא&quot;ז ס&quot;ל דהוי כרגלי מי שנתמלא לו רק לאחר שנתנם לו, והכריע הביה&quot;ל דהוי כרגלי מי שנתמלא לו, ובפרט אם כבר הגיעו לידו, אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) פסק כהמחבר דהוי כרגלי הממלא"	סימן שצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מילא לחבירו בבור של שותפות?	בזה כו&quot;ע מודו דהוי כרגלי מי שנתמלא לו דאמרינן יש ברירה והממלא אינו זוכה בהם כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן שצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם פירותיו מופקדים במקום אחר, האם אזלינן בתר הבעל הפירות או השומר?	"אם מייחד להם קרן זוית [לרוב ראשונים היינו בלא קבלת אחריות על השומר, ולפי הרמב&quot;ם היינו יחוד מקום ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה כשייחד), ודלא כמחה&quot;ש דס&quot;ל דיש בזה מח&#x27; אם הוי קבלת אחריות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד)] לכו&quot;ע הרי הם כרגלי בעל הפירות, אבל אם לא ייחד להם קרן זוית לרב הוי כרגלי השומר ולשמואל הוי כרגלי בעל הפירות, וקיי&quot;ל כרב [והר&quot;ן הביא שיטה דכוונת רב כרגלי שניהם, אבל אנן קיי&quot;ל כרוב ראשונים דכוונתו רק כרגלי השומר], ומיהו אם היה הדבר עומד שהבעלים יטלו הפירות ביו&quot;ט הוי כרגלי הבעלים דהשומר מקנה השביתה להבעלים דומיא דשור של פטם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז), ואפי&#x27; אם השומר אינו יודע כלום אבל הבעלים חשבו להשתמש בה בעת קניית שביתתו הוי של בעלים (שעה&quot;צ שם)"	סימן שצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות ברשות האפוטרופוס?	מבואר בתוספתא דהרי הם כרגלי האפוטרופוס, ופשוט הוא דהו&quot;ל כרועה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שפירותיו)	סימן שצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זימן אורחים להסעודה והם רוצים ליטול השיירים עמהם?	"דינם כרגלי בעל הבית אלא אם זיכה להם הסעודה מערב יו&quot;ט [ואינו דומה לשואל (סע&#x27; י&quot;א) דדעת השואל טפי על הכלי יותר מאורחים על המנות (תוס&#x27; ביצה מ&#x27; ע&quot;א)]"	סימן שצז סעיף יח		
